הקיפוד והשועל

Blurb

"הקיפוד והשועל" הוא שמה של מסה מאת ישעיהו ברלין, אשר נכתבה בהתייחס להשקפתו של הסופר הרוסי לב טולסטוי על ההיסטוריה. חיבור זה, אולי המפורסם מבין חיבוריו של ברלין, יצא לאור לראשונה בשנת 1953.
כותרת החיבור הינה קונוטציה לפתגם המיוחס למשורר היווני בן המאה ה-7 לפנה"ס ארכילוכוס:
ברלין יוצא מן התמצית הרעיונית המובאת בפתגם זה, ומשתמש בה כמטפורה כאשר הוא דן במתח שבין ראיית עולם מוניסטית לפלורליסטית. לפי ברלין, נחלקים ההוגים והיוצרים לשתי קטגוריות:
קיפודים – אלה הרואים את העולם מבעד לעדשה חד-ממדית; עם סוג זה של הוגים נמנים לדוגמה דנטה אליגיירי, אפלטון, פסקל, הגל, דוסטויבסקי, ניטשה, איבסן ופרוסט.
שועלים – הוגים המתבססים על מגוון רחב של התנסויות ואינם מצטמצמים לשיפוט על בסיס רעיון יחיד. לדוגמה: שייקספיר, הרודוטוס, אריסטו, מישל דה מונטן, ארסמוס מרוטרדם, מולייר, גתה, פושקין, אונורה דה באלזאק וג'יימס ג'ויס.
בהתייחס לטולסטוי, טוען ברלין כי במבט ראשון נראה שהוא מצליח לחמוק מהגדרה; הוא סבור כי על אף שטולסטוי מדגים כשרונות של שועל – הוא מחזיק באמונה כי על האדם להיות כקיפוד, ובכך יצירתו הפורה כשלעצמה עלולה להיות מטעה. ברלין ממשיך ומשתמש ברעיון זה של טולסטוי כבסיס לניתוח התאוריה של ההיסטוריה שהציג האחרון ברומן "מלחמה ושלום".