La Gaviota

Blurb

השחף הוא הראשון מארבעת המחזות העיקריים שכתב המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב. השחף נכתב ב-1895 והופק ב-1896. הוא מתאר את הקונפליקטים הרומנטיים והאומנותיים בין ארבע דמויות: הסופר הידוע בוריס טריגורין, נינה התמימה, השחקנית הדועכת אירנה ארקאדינה, ובנה המחזאי הסימבולי קונסטנטין טרפליוב.
דמותו של טריגורין נחשבת לתפקיד הגברי הגדול ביותר, למרות שכמו ביתר מחזותיו המלאים של צ'כוב, "השחף" נשען על אנסמבל דמויות מגוונות ומפותחות. בניגוד למלודרמה ששלטה בתיאטרון הרוסי בן המאה ה-19. פעולות הרות גורל אינן נראות על הבמה. הדמויות נוטות לדבר באופן עקיף ולא להתייחס לבעיות באופן ישיר; במילים אחרות, דבריהן שופעים במה שנהוג לכנותו כסאבטקסט, ‏ או טקסט שאינו נאמר בקול רם.
הצגת הבכורה של ההפקה הראשונה נחלה כישלון צורב. ורה קומיסארז'בסקאיה, שגילמה את דמותה של נינה, הייתה כה מפוחדת מתגובת הקהל, עד שהיא איבדה את קולה. ‏ צ'כוב עזב את האולם ושהה בשתי המערכות האחרונות מאחורי הקלעים. כשאוהדיו כתבו לו שההפקה נהפכה אחר-כך להצלחה, הוא הניח שהם רק מנסים לרומם את רוחו. כשקונסטנטין סטניסלבסקי, איש התיאטרון הרוסי המרכזי של אותה עת, ביים את "השחף" בתיאטרון האמנותי של מוסקבה, ההצלחה הייתה מקיר לקיר.