דקאמרון

Blurb

דקאמרונֶה או דקאמרון הוא קובץ ספרותי ידוע מהמאה ה-14 מאת המחבר האיטלקי ג'ובאני בוקאצ'ו. כתיבת היצירה הסתיימה בשנת 1353.
המסגרת לספר היא מגפת דבר שפקדה את פירנצה, והניסה אל מחוץ לעיר עשרה צעירים, שלושה גברים ושבע נשים, בני המעמד הגבוה. הצעירים מתכנסים בחווילה כפרית בסמוך לפייזולה, כפר ליד פירנצה, ומעבירים עשרה ימים בסיפור סיפורים. בכל יום מתמנה אחד מבני החבורה למנהיג, קובע נושא, והוא וכל אחד מהאחרים מספרים סיפור אחד הקשור לו. בסך הכול סופרו מאה סיפורים, המהווים, לצד סיפור המסגרת, את הדקאמרון. הם משתרעים על שלל תקופות וארצות, ובחלקם נשאבים ממעשיות עממיות שרווחו כבר זמן רב טרם כתיבת הספר.
בניגוד למה שניתן אולי היה לצפות מיצירה מימי הביניים, בסיפורים מושם דגש על החושני והארוטי, והלעג לכנסייה הוא בוטה ונטול כל הסוואה. חלק מהם עומד במבחן הזמן, וגם עתה ניתן ליהנות מיופיים ומחריפותם.
סיפורים הראויים לציון במיוחד:
הסיפור השני מתאר יהודי ההולך לבקר בחצר האפיפיור ברומא, כדי לבדוק האם אכן האמונה הנוצרית היא הנכונה. חבריו, המכירים היטב את השחיתות שפשתה ברומא, מנסים להניאו מלנסוע, בחשבם שהחוויה תרחיק אותו מהנצרות לצמיתות. הפואנטה היא אירונית - היהודי אכן נוכח שראשי הכנסייה שטופים בתאוות בשרים וברדיפת בצע. דווקא בשל כך הוא מסיק שאם אף על פי כן הנצרות עדיין חזקה ומתחזקת, סימן שהיא דת האמת‏.